שדות תבלינים נ' משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז

החלטה

1.עניינה של החלטה זו החלטה זו עניינה בקשתה של חברת שדות תבלינים ירוקים בע"מ, להארכת המועד להגשת בקשה להישפט, על פי הוראות סעיף 8 (א) לחוק העבירות המנהליות, תשמ"ו-1985 (להלן: "חוק העבירות המנהליות").

2.אלו העובדות הצריכות לענייננו;

א.בביקורת שערכה המשיבה בתאריך 9.11.05 במשק 12 שבמושב עין הבשור, נמצא עובד זר אשר לטענת המשיבה הועסק על-ידי המבקשת שלא כחוק.

ב.בעקבות אותה ביקורת, הוטלו על המבקשת ביום 16.3.09 3 קנסות מנהליים בגין אי תשלום שכר מינימום כחוק במהלך 3 חודשים עוקבים מיולי ועד ספטמבר 05'. אוסיף, כי הבקשה נשוא החלטה זו מתייחסת גם לעבירות שבוצעו לכאורה כלפי עובדים ישראלים. יודגש, כי החלטה זו אינה מתייחסת לדרישות תשלום שאינן קשורות ל-3 הודעות הקנס האמורות.

ג.הודעות הקנס נשלחו למענה הרשום של המבקשת בד.נ. הנגב, עין הבשור 12 בתאריך 2.4.09. מאישור המסירה עולה כי דבר הדואר הרשום נמסר נתקבל לידי הנמען הרשום שהינו המבקשת. אישור המסירה נחתם על-ידי גב' מיכל סמץ.

ד.הבקשה להארכת המועד להישפט הוגשה בתאריך 29.9.09.

3.בבקשה להארכת המועד להישפט טענה המבקשת כי לא קיבלה לידיה בפועל את ההודעות בדבר הטלת הקנסות המינהליים ועל כן נבצר ממנה לפנות בבקשה לביטולם או להגיש בקשה להישפט על העבירות המיוחסות לה בתוך תקופת הזמן שנקבעה לכך בחוק עבירות מינהליות.

המבקשת הסבירה כי במושב עין הבשור מתקיימים נהלי חלוקת דואר לפיהם הדוור חותם על אישורי המסירה לפני חלוקת הדואר שבתיבות הדואר במושב, דבר היוצר תקלות בהגעת דברי הדואר למענים. התובעת ייחסה את אי קבלת הודעות הקנס גם לסכסוך בין בעליה שהינם קרובי משפחה, סכסוך שלטענתה פגם בסדרי העבודה התקינים בנתבעת.

4.מוסיפה המבקשת וטוענת כי עמדה בדרישות שכר המינימום, מקום שלא ניכתה משכר העובדים הזרים את עלות המגורים וההוצאות הנלוות שהיא המוכרים בניכוי בדין.

5.על ההצדקות שיש להראות בבקשה להארכת המועד להישפט עמד בית הדין הארצי הנכבד כבר בפרשת סיוון וקבע כי;

"על מנת להיעתר לבקשה להארכת המועד להגשת בקשה להישפט על בית הדין לדון בעניין על פי כלל נסיבותיו המיוחדות ולהשתכנע כי קיימת סיבה סבירה - הצדק ראוי - להגשת הבקשה באיחור או כי קיים טעם אשר בגינו מוצדק לאשפר את הגשת הבקשה חרף האיחור בהגשתה. אין ספק כי מדובר בטעמים בעלי משקל משמעותי, שהרי אין הכוונה כי ייפתח פתח בו כל דכפין ייטה ויכנס. נשוב ונדגיש "המסלול המינהלי" הינו דרך המלך - בבחינת הכלל העולה מתכליתו של חוק העבירות המנהליות ואילו "המסלול הפלילי" ומתן ארכה להגשת בקשה להישפט הינם בבחינת היוצא מן הכלל" (כל ההדגשות במקור - ט.מ.) עפ"א 14/05 סיוון תכשיטים בע"מ נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 12.3.06).

6.בשים לב להלכה לעיל ובתכלית העומדת מאחורי חוק העבירות המנהליות, הטענה כי הבקשה להישפט הוגשה באיחור עקב נהלי עבודה לקויים בנתבעת איננה בגדר סיבה סבירה או הצדק ראוי להגשת הבקשה באיחור, ואף אין למבקשת להלין בעניין סדרי עבודתה אלא על עצמה.

7.כמצוין לעיל, באישור המסירה צוין כי דבר הדואר נמסר לידי הנמען הרשום. משלא הוכח אחרת, אין לקבל את טענת המבקשת לפיה הודעות הקנס לא הגיעו לידי הנתבעת,. בהקשר זה יש לציין, כי בהחלטת בית הדין מיום 17.12.09 ניתנה למבקשת ההזדמנות להודיע על רצונה להשלים טיעונים בכתב או לקיים דיון במעמד הצדדים והמבקשת , משיקולים השמורים עימה, לא ניצלה הזדמנות זו.

8.אין זה המקום להידרש לטענת המבקשת לפיה לא ביצעה את העבירות המיוחסות לה, מטעמים של חוסר סמכות.

9.סוף דבר, משלא הצביעה המבקשת על סיבה ראויה או הצדק ראוי לאיחור בהגשת הבקשה להישפט – הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תש"ע, 07 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: